יום הזיכרון לשואה ולגבורה במהלך יום הזיכרון לשואה ולגבורה חילקו בני הנוער מיישובי העמק פרחים ואיגרות לניצולי השואה בעמק ניצולים(.
מסיבות
מהי עלות השהייה במלון בתל אביב?בממוצע, בנות שלא מתביישות לפנק.
גילי חסקין אין תגובות סיור בעקבות חנה סנש והזיכרון ההיסטורי
יכול להיות שזה בדיוק הטיפול שחיפשתם! טיפול בראש אחר מהפסיכותרפיסטים והפסיכולוגים בירושלים שאתם מכירים
קהילה בימי קורונה טקסים וירטואליים, רכבים מוזיקליים, קרטיבים ושאר פינוקים, דגל עצמאות יישובי ענק, חדר בריחה יישובי וכמובן - דאגה לוותיקים. זהו רק חלק קטן מהעשייה הקהילתית בעמק בזמן הקורונה בלי להתכנס ולהתקהל מוצאים המתנדבים היישובים דרכים יצירתיות לשמח, לרגש ולדאוג לכל אחד ואחת ביישובי העמק.
נקבע לפי יום בשבוע כל יום.עמדת בר סלון יצוב של פאב - מועדון סאונה יבשה,בריכה,
В Аренду
פסל חסר דמות של חנה סנש ראו באתר זה: חייה ומותה של חנה סנש (בהכנה)
ד"ר איתי פלדור, ראש מחלקת ליטיגציה לשעבר במשרד תדמור לוי ושות' ומרצה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שידבר על המשמעויות הפרקטיות ליועצים משפטיים
היום כמעת בכל עיר ניתן להשתמש בשירותים מגוונים של זונות רחוב, סלעית, רנומה ו- מלון מלודי – מלון בו
זירת קרב נטושה; חיים שנעזבו בדיוק כמו שחיים צריכים להיעזב. מבגידה אין חזרה שלמה. הבגידה תמיד נחרצת מההתפייסות ובמקרה של אבי, היא נצחה את שדה הבור המבוית, שבו מפוזרים שברי האובליסק, המזכירים גבריות מנותצת
לא מתייחסים במילה להערות שלנו באף נושא. במקום זאת - לא מפסיקים להנחית עלינו הוראות שונות ומשונות שצריך להתמודד עם משמעותן, גם אם הן לא ישימות ולא הגיונית. ומי משלם את המחיר על כל אלה? הציבור, התושבים. אזרחי מדינת ישראל. דוגמה טובה לכך ראינו בכל נושא החזרה ללימודים. פעם אחר פעם ניתנות הנחיות, ללא כל התייעצות עם הרשויות, תוך שינוי שלהן שוב ושוב, וכשחלקן לא ניתנות לביצוע מעשי. התוצאה, כידוע, היא סערה ברשויות, בלבול רב וחזרה ללימודים לא אחידה. השיא היה )נכון לכתיבת שורות אלה( במתווה הבלתי הגיוני ואפשרי שהוצע לכיתות ד'-י'. כולנו ראשי הרשויות התנגדנו לכך נחרצות, והודענו כי לא נשתף עם כך פעולה. הודענו כי צריך לחזור ללימודים בצורה מלאה בכל המקומות בהם התחלואה נמוכה. זה גם המתווה שהתקבל בסופו של דבר. חבל שלא מלכתחילה. בלב המשבר התהווה בין השלטון לרשויות נמצא הנושא התקציבי: הצורך הקריטי של רשויות בשיפוי מלא עבור הסעות "מרווחות" )מחצית מתכולת האוטובוס(, דרישות השלטון לחיטוי בתי ספר וגנים ומיגון למערכת החינוך מתקציבים שאינם קיימים, תשלום הרשויות על פינוי אשפה כפול, תשלום הרשויות לכל עובדי המגזר הציבורי אפילו אם הם יושבים בבית ועוד. כדי לממן את כל אלה, ניאלץ לקצץ בשירותים אחרים. ניאלץ להוריד מסדר היום פעילויות תרבות,
פסגת זאב: מדוע לא עוצרים את הירי התועה וזיקוקי הדינור אל עבר בתי השכונה?
מסיבות
מהי עלות השהייה במלון בתל אביב?בממוצע, בנות שלא מתביישות לפנק.
גילי חסקין אין תגובות סיור בעקבות חנה סנש והזיכרון ההיסטורי
יכול להיות שזה בדיוק הטיפול שחיפשתם! טיפול בראש אחר מהפסיכותרפיסטים והפסיכולוגים בירושלים שאתם מכירים
קהילה בימי קורונה טקסים וירטואליים, רכבים מוזיקליים, קרטיבים ושאר פינוקים, דגל עצמאות יישובי ענק, חדר בריחה יישובי וכמובן - דאגה לוותיקים. זהו רק חלק קטן מהעשייה הקהילתית בעמק בזמן הקורונה בלי להתכנס ולהתקהל מוצאים המתנדבים היישובים דרכים יצירתיות לשמח, לרגש ולדאוג לכל אחד ואחת ביישובי העמק.
נקבע לפי יום בשבוע כל יום.עמדת בר סלון יצוב של פאב - מועדון סאונה יבשה,בריכה,
В Аренду
פסל חסר דמות של חנה סנש ראו באתר זה: חייה ומותה של חנה סנש (בהכנה)
ד"ר איתי פלדור, ראש מחלקת ליטיגציה לשעבר במשרד תדמור לוי ושות' ומרצה למשפטים באוניברסיטה העברית בירושלים, שידבר על המשמעויות הפרקטיות ליועצים משפטיים
היום כמעת בכל עיר ניתן להשתמש בשירותים מגוונים של זונות רחוב, סלעית, רנומה ו- מלון מלודי – מלון בו
זירת קרב נטושה; חיים שנעזבו בדיוק כמו שחיים צריכים להיעזב. מבגידה אין חזרה שלמה. הבגידה תמיד נחרצת מההתפייסות ובמקרה של אבי, היא נצחה את שדה הבור המבוית, שבו מפוזרים שברי האובליסק, המזכירים גבריות מנותצת
לא מתייחסים במילה להערות שלנו באף נושא. במקום זאת - לא מפסיקים להנחית עלינו הוראות שונות ומשונות שצריך להתמודד עם משמעותן, גם אם הן לא ישימות ולא הגיונית. ומי משלם את המחיר על כל אלה? הציבור, התושבים. אזרחי מדינת ישראל. דוגמה טובה לכך ראינו בכל נושא החזרה ללימודים. פעם אחר פעם ניתנות הנחיות, ללא כל התייעצות עם הרשויות, תוך שינוי שלהן שוב ושוב, וכשחלקן לא ניתנות לביצוע מעשי. התוצאה, כידוע, היא סערה ברשויות, בלבול רב וחזרה ללימודים לא אחידה. השיא היה )נכון לכתיבת שורות אלה( במתווה הבלתי הגיוני ואפשרי שהוצע לכיתות ד'-י'. כולנו ראשי הרשויות התנגדנו לכך נחרצות, והודענו כי לא נשתף עם כך פעולה. הודענו כי צריך לחזור ללימודים בצורה מלאה בכל המקומות בהם התחלואה נמוכה. זה גם המתווה שהתקבל בסופו של דבר. חבל שלא מלכתחילה. בלב המשבר התהווה בין השלטון לרשויות נמצא הנושא התקציבי: הצורך הקריטי של רשויות בשיפוי מלא עבור הסעות "מרווחות" )מחצית מתכולת האוטובוס(, דרישות השלטון לחיטוי בתי ספר וגנים ומיגון למערכת החינוך מתקציבים שאינם קיימים, תשלום הרשויות על פינוי אשפה כפול, תשלום הרשויות לכל עובדי המגזר הציבורי אפילו אם הם יושבים בבית ועוד. כדי לממן את כל אלה, ניאלץ לקצץ בשירותים אחרים. ניאלץ להוריד מסדר היום פעילויות תרבות,
פסגת זאב: מדוע לא עוצרים את הירי התועה וזיקוקי הדינור אל עבר בתי השכונה?